יום שישי, 25 בינואר 2013

מכדש במגרש הביתי

מה לא נאמר על מכבים?
בדיוק באמצע הדרך בין תל אביב לירושלים (25 דקות לכאן ולכאן) שוכן מרכז ישראל - ניסיתם לקפל מפה פעמיים ולראות מה מתקבל בפינה? בירת שטח ההפקר עם הירדנים, זוכת קריה יפה מטעם המועצה לישראל יפה back to back, התיכון המוביל בישראל back to back. תצפית נדירה על הרי ירושלים,  ביתם של שחר פאר, שירז טל, הכי הרבה נציגים בקורס טיס, סיירת כזו (או אחרת, לבחירתך), המשלחת הכי גדולה במסעות בפולין ופארסה ענקית בכיכר היישוב.
בשל מיקומה הגיאוגרפי התברכה מכבים בעבר בייבוא מקומי זול וטוב של חומוס מהכפר השכן בית סירא, אך בעקבות אינתיפאדות למיניהן שומרים כעת שכנינו את החומוס שלהם לעצמם (או שמא החורים בגדר הביטחון משמשים למטרה נעלה זו?)  ותושבי מכבים נאלצו לכתת רגליהם, לאמץ זרועותיהם ולחרף נפשם על מנת להניח מזון בצלחתם.
על רקע קשה זה קמה קונדיטוריה מלכה אשר שמה לה לדגל להיות מאפיית המתוקים המובילה, האיכותית ביותר, הזולה ביותר והיחידה במתחם היישוב. במרוצת השנים התחלפה המאפיה ברשת המאפיות הירושלמית "ללוש", אך אם אני לא הבחנתי בהבדל, אני מניח שכך גם לא האחרים! והמאפיה הוסיפה להיות מקור מהימן של מאפים טובים וסופגניות מעולות בעונה.
נאמן לדרכי בהזדמנות ראשונה קפצתי לשם לטעום את הכדוש המקומי, אשר קיים בשתי גרסאות: "המצופה קוקוס" ו"המצופה סוכריות". הכדורים היו שמורים בקירור, מה שניבא בשורות, ואף מגיעים בגודל טוב ומבטיח, אך לצערי התגלו כיבשים ועוגתיים ביותר, חסרי כל השראה כדושית. יחד עם זאת, עבור הגודל והמחיר, מהווים תמורה נאה אם מסתכלים עליהם בתור פרוסת עוגה!
אם כך אאלץ לרעות בשדות זרים, ולחפש כדושים במודיעין.
המחיר: 4 ש"ח

אין תגובות:

פרסום תגובה