יום שני, 4 בפברואר 2013

כדוש נוסח סלב



לכאורה הסיפור הרגיל. שוב מסתובב בכיכר רבין בתל אביב עם +Reut Ben Zvi.
"בטח יש כדוש בסביבה"
 - "בטוח".

פוסעים בין בתי הקפה, רוח הבחירות עדיין מרחפת מעל פני המדרכות הרטובות, אחד הזוגות משוכנע שקלינטון הכי טוב לנו. אך הנוכחים לא מבינים שהמאבק האמיתי רחוק מלהסתיים. וויכוחים נוקבים על הרכבת קואליציות? כאין וכאפס לעומת גמישות הכדוש? יחס החרדים לא ישפיע על העתיד כמו יחס הקמח/מים במתכון וחלקות תיקים לסגני שר זה באמת הרבה פחות חשוב מאחוז מוצקי הקקאו בשוקולד המריר שהוכנס.

לצערי גם הפעם לא הושג מהפך. אך התקדמות רצינית במשא ומתן להכרה בכדוש דווקא כן!

לאחר כמספר צעדים אנחנו מביטים שמאלה ורואה מגש כדורים (אני היחיד שמדמיין כזה של כדושים למקרא מגש כדורים?) בתוך סניף של קפה לנדוור. אם יורשה לי להוסיף שבמקרה ביקרתי פעם אחת לפני מאז חזרתי לארץ באותו המקום ולאחר עיון מדוקדק בתפריד, הבנתי מדוע מחירי הדלק הוגנים. כמובן שגם הזמנתי סנדוויץ' ב- 45 שקלים. היי-טק, לא?

- "2 כדורי שוקולד בבקשה"
"זהו? למה רק כדור שוקולד?"
אכן שאלה מוזרה, דורשת תשובה מוזרה.
- "יש לי בלוג על כדורי שוקולד"
"די, תראה לי!"

למי צריך להודות על המצאת הסמארטפון? בסופו של דבר הושבנו עם יותר כדושים מבהזמנה ותוספת עוגיות עם ריבה. אפילו לא אמרתי להם שקוראים לי אייל שני.

הכדוש עצמו, רבותי, בינוני אך משביע. שוב קוקוס ושוב יבש.
נשארתי באופוזיציה.




המחיר: 4 שקלים  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה