חופש.
עולה על המטוס. איתנו קבוצה גדולה של נזירות בביגוד אחיד, מוטרדות מכך שאף לאפיפיור נמאס, או שלא.
מקשיב להן, נזכר מחדש איך נשמעת איטלקית. אף על פי שאיני מבין מה נאמר, הנזירות נשמעות לי להוטות וחדות, נראה שמצאו את הכדוש שלהן.
"בונז'ורנו!", אומרת הדיילת האיטלקיה, בעודי טרוד במה שקרה 24 שעות לפני כן. "טוונטי סיקס, טו יור לפט". תודה לך, לא יכולתי להבין זאת לבד. אך ישנם דברים שבאמת נשגבים מבינתי. כדושים רעים במיוחד.
כמעט כעשור קיימת רשת המאפיות "מאפיית לחמים". וכמעט כשבועיים אני יודע על קיומה. עת ששני, זורקת הטושים מספר אחת במשרד, דיווחה לי שיש סניף של הרשת בשוק המקורה של נמל תל אביב.
באותו היום לא ניגשתי אל הסניף. אך כיאה לעיתונאי לשעבר, מיד החלתי בהכנת תחקיר רקע מקיף. אתר האינטרנט נראה מקצועי ומבטיח, ואני מוכרח להודות שהתרגשתי מאוד כשראיתי בעמוד המתוקים, לא אחר ממארז 12 כדורי שוקולד במחיר של 45 שקלים. בעמוד האודות קראתי אודות חומרי הגלם המעולים, שיטות העבודה המסורתיות והידע רב שנצבר בכל העולם! (וללא צל של ספק, לא בבוליביה). המאפיה גם מתהדרת בכך שחרטה על דגלה את השורה האלמותית "אהבת אמת". פה חשדתי.
התיישבתי ליד החלון ב- A320E, בעודי חושב על ההסתברות להצלחה של גופים שדוגלים באהבה. מהפכת ההיפים בשנות החמישים? הפועל ירושלים? הסיכוי קלוש, כפי שאתם מבינים. נרדמתי מחויך עם ההבנה הזאת.
התעוררתי מעל שמי איטליה, נזכר באירועי יום האתמול. כך, לאחר מטח הטושים של הצהריים, קיבלתי כדוש מתנה מאותה שני. קצרה היריעה למתאר את גודל המאורע. מה אתם יודעים? מסתבר שגם לבודקות יש לב.
אך באופן סימבולי, זכיתי לכדור הרע ביותר עד כה, גוש גמיש בטעם קוקוס, לא מזכיר כדוש בשום מובן.
למעשה אני חוזר בי, עדיין הכדוש מאבנגרד מנצח בנוק אאוט, בסיבוב באחרון.
מה שכן, נתן לי רעיון לסטארט אפ של מסטיק בטעם שוקולד.
עולה על המטוס. איתנו קבוצה גדולה של נזירות בביגוד אחיד, מוטרדות מכך שאף לאפיפיור נמאס, או שלא.
מקשיב להן, נזכר מחדש איך נשמעת איטלקית. אף על פי שאיני מבין מה נאמר, הנזירות נשמעות לי להוטות וחדות, נראה שמצאו את הכדוש שלהן.
"בונז'ורנו!", אומרת הדיילת האיטלקיה, בעודי טרוד במה שקרה 24 שעות לפני כן. "טוונטי סיקס, טו יור לפט". תודה לך, לא יכולתי להבין זאת לבד. אך ישנם דברים שבאמת נשגבים מבינתי. כדושים רעים במיוחד.
כמעט כעשור קיימת רשת המאפיות "מאפיית לחמים". וכמעט כשבועיים אני יודע על קיומה. עת ששני, זורקת הטושים מספר אחת במשרד, דיווחה לי שיש סניף של הרשת בשוק המקורה של נמל תל אביב.
באותו היום לא ניגשתי אל הסניף. אך כיאה לעיתונאי לשעבר, מיד החלתי בהכנת תחקיר רקע מקיף. אתר האינטרנט נראה מקצועי ומבטיח, ואני מוכרח להודות שהתרגשתי מאוד כשראיתי בעמוד המתוקים, לא אחר ממארז 12 כדורי שוקולד במחיר של 45 שקלים. בעמוד האודות קראתי אודות חומרי הגלם המעולים, שיטות העבודה המסורתיות והידע רב שנצבר בכל העולם! (וללא צל של ספק, לא בבוליביה). המאפיה גם מתהדרת בכך שחרטה על דגלה את השורה האלמותית "אהבת אמת". פה חשדתי.
התיישבתי ליד החלון ב- A320E, בעודי חושב על ההסתברות להצלחה של גופים שדוגלים באהבה. מהפכת ההיפים בשנות החמישים? הפועל ירושלים? הסיכוי קלוש, כפי שאתם מבינים. נרדמתי מחויך עם ההבנה הזאת.
התעוררתי מעל שמי איטליה, נזכר באירועי יום האתמול. כך, לאחר מטח הטושים של הצהריים, קיבלתי כדוש מתנה מאותה שני. קצרה היריעה למתאר את גודל המאורע. מה אתם יודעים? מסתבר שגם לבודקות יש לב.
אך באופן סימבולי, זכיתי לכדור הרע ביותר עד כה, גוש גמיש בטעם קוקוס, לא מזכיר כדוש בשום מובן.
למעשה אני חוזר בי, עדיין הכדוש מאבנגרד מנצח בנוק אאוט, בסיבוב באחרון.
מה שכן, נתן לי רעיון לסטארט אפ של מסטיק בטעם שוקולד.
המחיר (ליחידה) 5 ש"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה