יום שישי, 15 במרץ 2013

געגועי לכדושים יפים יותר


"לא יכול להיות שזה הכל" אני אומר לעצמי, "יימצאו כדושים טובים יותר". שמתי את נעלי ההרים, ירדתי בגרם המדרגות ויצאתי אל הרחוב בדרכי דרום-מזרח אל סופוקאצ'י השכונה של העשירים. הפיח של העיר מטפס במעלה הגרון, מתערבל עם הקושי הכללי לנשום. הגעתי כבר לשדרות 16 ביולי בעודי צועד בנוף המוכר של רצפות עקורות, כבלים חשופים וצינורות ביוב פתוחים. בועט בחול, מתחמק מרוכלי רחוב ויציאות של כלבים. עיני תרות אחר שלט שירמוז, נהגי מוניות צופרים לי, מנסים לעזור, על חשבוני. אבל הנה, אני כבר עולה ברחוב אקוודור, מולי הבניינים היפים, השדרה המסודרת והיפה.
אבל רגע, למה כל כך חם פה? 
מרים את עיני לראות לאיזה מספר הגעתי, "רוטשילד 12"?!

ווייק אפ, איטס דרום תל-אביב.
(יו אר נוט אין טקסס אנימור)
אז כן, מצאתי את עצמי מסאבלט בצפון פלורנטין, והמראות גרמו לי להזות, בכמה לילות שטופי יתושים, שאני קרוב להתאחד שוב עם הכדוש בפרידולין. אך במקום זה אני מוצא את עצמי שם שווארמה בפיתה בצהריים. כן, עם חריף, הרבה. תודה.

רוטשילד 12, שזה גם כתובת וגם שם של בית קפה/בר שנמצא 5 דקות מסף ביתי, ומגיש באופן מפתיע כדושים, והומלץ במקור לפני מספר חודשים על ידי +Reut Ben Zvi. הכדור עצמו מגיע קצת יבש, כמובן שוב מצופה קוקוס (מי המציא את הסטנדרט הזה?) וקצת טעם עודף של ביסקוויטים.
סורי, הקרבה לסמטאות המטופחות של לוינסקי מעלה את רף הציפיות עד לה פז.


 

המחיר: 5 ש"ח

3 תגובות:

  1. נראה לא משהו, אבל אני מניח שידעת את זה מראש!

    השבמחק
  2. אני מקווה שיום אחד אני אמליץ על כדוש שווה יותר :)

    השבמחק